#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תד. האי מאן דאוגר ליה ביתא לחבריה לעשר שנין וכתב ליה שטרא וא""ל נקיטת חמש שנין מהימן. מה הנידון, מי נאמן ומדוע? "	"לרש""י ולפר""ח בלשון ראשון (הובא בתוס' ד""ה נקיטת) מיירי שהמשכיר כתב לשוכר שטר שהשכירה לו לעשר שנים ולא נכתב בשטר זמן והשטר ביד השוכר, ולאחר זמן בא לפני ב""ד ואמר כבר דרת בה חמש שנים והשוכר אומר לא דרתי אלא שלש ומסיקים שהמשכיר נאמן דקרקע בחזקת בעליה עומדת על כל דבר ספק הבא לפנינו והשטר עיקרו הוא לטובת המשכיר שלא יטען השוכר שהוא קנה אותו ומה שנתנו לשוכר הוא כדי שלא יתבע יותר שנים. ולפר""ח בלשון שני וכן נראה לתוס' שמיירי שכתוב בשטר בזמן כך וכך שכרתי חצירו של פלוני עשר שנים בק' דינרים י' דינרים בכל שנה והשטר ביד המשכיר, ואחר ה' שנים טוען השוכר ואומר למשכיר שקבלת ממני שכירות חמש שנים והמשכיר מכחיש. ומסיקים שהשוכר נאמן בשבועה ככל שוכר שנאמן לומר פרעתי ואפי' שהשטר ביד המשכיר דהכא השטר נכתב רק כדי שלא יאמר השוכר לקוח ולא כדי לגבות בו."	"ב""מ קג.ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תה. מה פירוש שואל אדם בטובו ומה דינו? 	"רש""י פירש שאם ראה אדם כלי לחבירו ואמר השאילני בטובו וא""ל הן, שאול לו לעולם כל זמן שהוא בטובו שהוא ראוי למלאכה, ואפילו מחזירו חוזר ונוטלו כשיצטרך, בתנאי שעשה קנין עם הבעלים, אבל אם לא עשה קנין כשיחזיר כלתה הקניה של המשיכה הראשונה. וכשיפחות שלא יהא ראוי יחזיר לו שבריו. והתוס' (ד""ה שואל) הביאו פי' הערוך שבטובה שמחזיק השואל להמשאיל יכול השואל להשתמש לעולם בכלי של המשאיל ובתנאי שעשה קנין, ומחזיר לו קתיה, וכתבו התוס' שאין פירושו נראה <sup>רנ</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רנ.  והרשב""א הביא את פי' הראב""ד שאומר לו השאילני בטובתך שהיא גדולה עלי, ולפיכך משתמש בו והולך לעולם, ואפילו נשבר מתקנו ומשתמש בו, ואינו מחזיר לו לעולם אלא הקתא שהוא הבית יד. והרא""ש  (סי' לג)  כתב שהרי""ף הביא פירוש גאון שהוא כפי' הראב""ד, והרא""ש פי' כרש""י.</span>"	"ב""מ קג. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תו. השואל מעדר לעדור פרדיסא או לעדור פרדיסי כמה פרדסים יכול לעדור? 	"פרדיסא עודר פרדס אחד. פרדיסי לרש""י ותוס' עודר את כל פרדסיו <sup>רנא</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רנא.  ולרשב""א באומר לעדור פרדיסי עודר שני פרדסים.</span>"	"ב""מ קג."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תז. משכיר שהראה לשוכר בית על שפת הנהר וא""ל בית כזה אני משכיר לך, איזה בית צריך להעמיד לו? "	"לרש""י בית על שפת הנהר וארכו ורחבו כבית שהראה <sup>רנב</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רנב.  אבל הרא""ש  (סי' לה)  הביא דברי הרי""ף שכתב דקפיד אמדת אורכו ורחבו, ולא כתב דקפיד אמקומו.</span>"	"ב""מ קג."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תח. מדוע במקום שנהגו 1) לקצור, שניהם מעכבים שלא לעקור 2) לעקור, שניהם מעכבים שלא לקצור? 	1) בעל הקרקע מעונין שישארו בקרקע מן הקשים ויהא לה לזבל לזריעתה לשנה הבאה. והמקבל מעונין לקצור שהקצירה נוחה מן העקירה.2) בעל הקרקע מעונין שתהא הקרקע נקיה באופן שאינה צריכה לזבל. והמקבל מעונין בתבן לבהמותיו ואין רצונו שישאר בקרקע.	"ב""מ קג:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תט. מה פירוש 1) תבן וקש 2) בוכרא וטפתא 3) בלמא? 	"1) כתבו התוס' (ד""ה בתבן) שאותו שנקצץ עם השבולת קרוי תבן והנשאר בארץ קרוי קש.2) רש""י פירש שסביבות השדה עושין חריץ ונותנים העפר על המיצר להגביה סביבותיו ולאחר זמן כשנידש חוזר הוא ומוסיף עליו עפר שנית, ראשון קרי בוכרא והשני טפתא לשון ריבוי דמטפי ליה. והתוס' (ד""ה בוכרא) הביאו את פי' הערוך שפי' חריץ ובן חריץ.3) שמירה."	"ב""מ קג. - קג: ותוס' "		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תי. מדוע אין זה פשיטא שבמקום שנהגו 1) לחרוש אחריו יחרוש 2) להשכיר אילנות על גבי קרקע משכירין? 	"1) החידוש במקום שלא מנכשים והלך וניכש ואומר שניכש על דעת שלא יצטרך לחרוש וקמ""ל שהיה עליו לפרש.2) החידוש במקום שהבעלים נוטלים שליש והאריס ב' חלקים, והכא הבעלים נטל רביע והאריס ג' חלקים ואומר בעל הקרקע שמה שהוסיף לאריס הוא כדי לא לתת באילנות וקמ""ל שהיה לו לפרש."	"ב""מ קג:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תיז. האם המשנה בחכירות או בקבלנות או בשניהם ומדוע 1) שניהם חולקין בזמורות 2) אם אמר חכור לי שדה בית השלחין זה יבש המעין מנכה לו מן חכורו 3) המקבל שדה מחבירו והובירה שמין אותה כמה ראויה לעשות ונותן לו 4) המקבל שדה מחבירו ולארצה לנכש וא""ל מה איכפת לך הואיל ואני נותן לך את חכירך אין שומעין לו 5) המקבל שדה מחבירו ולא עשתה אם יש בה כדי להעמיד כרי חייב לטפל בה 6) המקבל שדה מחבירו ואכלה חגב או נשדפה אם מכת מדינה היא מנכה לו מן חכורו? "	"1) רק בקבלנות, דאי בחכירות לא שייך חלוקה.2) בין בחכירות בין בקבלנות שהקפיד כל זמן שתהא בית השלחין כמו שהיא עכשיו.3) רק בקבלנות, דאי בחכירות מאי שמין איכא, חכירותו יתן לו.4) הדין בשניהם אבל המשנה רק בחכירות, דאי בקבלנות פשיטא מי מצי א""ל מאי איכפת לך.5) רק בקבלנות דאי בחכירות מה לו לבעל השדה אם יחדל לו, סוף סוף חכירו הוא נותן לו.6) רק בחכירות, דאי בקבלנות מאי מנכה איכא, מה שימצאו יחלקו."	"ב""מ קג: -קה:"		
